שתף
שלח לחבר
אימייל
האומללות דופקת על הדלת של כל אחד מאתנו, אבל לא כל אחד מאתנו פותח לה את הדלת. מה מבדיל בין אלה לאלה?

האומללות דופקת על הדלת של כל אחד מאתנו, אבל לא כל אחד מאתנו פותח לה את הדלת. יש בינינו כאלה שיסתפקו באכזבה אם הם לא משיגים משהו ויסרבו להיות אומללים, ויש בינינו כאלה שאכזבה לא תספיק להם והם יוסיפו לה גם אומללות. מה מבדיל ביניהם? המחשבה "אני מוכרח".

כשהאומללים שבינינו רוצים משהו הם מרגישים שהם מוכרחים או צריכים או חייבים להשיג את זה: "אני חייבת חיבוק ומילה טובה", "אני מוכרח סקס כל לילה", "אני חייב לקנות את המכונית הזאת".

אומללות - אישה אומללה שוכבת במיטה

ואז מה קורה כשאנחנו חייבים להשיג משהו ואנחנו לא יכולים? אנחנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים לחיות בלי זה. ואז איך לא נהיה אומללים אם לא נשיג את זה?

האמת היא שאנחנו לא מוכרחים שום דבר. אנחנו לא מוכרחים להצליח, אנחנו לא מוכרחים להתחתן עם בן זוג מושלם, אנחנו לא מוכרחים למצוא חן בעיני כולם, אנחנו לא מוכרחים לקבל חיבוק ונשיקה, אנחנו לא מוכרחים סקס כל לילה. מי אמר שאנחנו מוכרחים להיות תמיד במקום הראשון? ומי אמר שאנשים אחרים מוכרחים לנהוג כלפינו בהגינות? ואיפה כתוב שאנחנו מוכרחים לנוח כל יום או לישון לפחות שמונה שעות?

איך נוצרת האמונה שאנחנו מוכרחים משהו? התודעה שלנו היא שדה שקולט מחשבות. רוב המחשבות האלה ייעלמו כמו עננים בשמים, אבל כמה מהן יכו שורשים בקרקע הפוריה של התודעה, וישארו שם כאמונות קבועות שאנחנו נראה בהן אמת צרופה. ואם על פי אמונתנו אנחנו מוכרחים להצליח, או אנחנו מוכרחים להרגיש טוב או אנחנו מוכרחים להיות אהובים, זאת הופכת להיות המציאות הפרטית שלנו.

ומה קורה אם המציאות הפרטית שלנו לא נפגשת עם המציאות האמיתית? אז תודעתנו משדרת לנו אותות של עצב ויאוש, ומכאן הדרך לאומללות קצרה. לכן כל כך חשוב לנקות את השדה הפנימי שלנו ממחשבות יוצרות אומללות של "מוכרח" או "צריך" או "חייב". זה יפנה את המרחב הפנימי של תודעתנו למחשבות יוצרות שמחה: "הייתי רוצה להצליח", "אני אשמח לקבל תשובה חיובית על בקשתי", "יהיה נפלא אם אקבל את התפקיד הזה". ומחשבות כאלה מאפשרות לנו לקבל סירוב באכזבה אבל בלי לאבד תקווה להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך אחרת.

החיים של כולנו הם לפעמים שמחה ולפעמים אומללות, עליות ומורדות, יום ככה ויום ככה. אבל במקום להיות אומללים כשאנחנו לא משיגים את מה שרצינו, כדאי שנשאל את עצמנו את השאלות שיכולות להפוך כל אכזבה למנוף:

האם אנחנו יכולים להיות מאושרים גם בדרך אחרת?
האם יש אפשרות להצליח גם במקום אחר?
האם יש בן זוג אחר שמתאים לנו?
האם זה אפשרי להרגיש טוב גם בלי הדבר שכל כך רצינו?

שיחת וידיאו אישית על אומללות

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

להכיר את הצד השלילי שלנו

מתי לאחרונה שמתם לב גם לצדדים השליליים שבכם? ייתכן שגם אתם רואים רק את הטוב שבכם ורק את הרע אצל השני. אז הקשיבו לשיחה הזאת כי היא תעביר אתכם לתקשורת מקרבת.

לחיות ביחד כמו בחופשה שנתית

איך לנהל משק בית משותף, לקבל החלטות משותפות, לנהל חשבון משותף ולגדל ילדים משותפים, כשכל אחד מאתנו מושך לכיוון אחר? האם אפשר לחיות ביחד ובכל זאת להרגיש כמו בחופשה שנתית?

האומללות דופקת על הדלת של כל אחד מאתנו, אבל לא כל אחד מאתנו פותח לה את הדלת. מה מבדיל בין אלה לאלה?

האומללות דופקת על הדלת של כל אחד מאתנו, אבל לא כל אחד מאתנו פותח לה את הדלת. יש בינינו כאלה שיסתפקו באכזבה אם הם לא משיגים משהו ויסרבו להיות אומללים, ויש בינינו כאלה שאכזבה לא תספיק להם והם יוסיפו לה גם אומללות. מה מבדיל ביניהם? המחשבה "אני מוכרח".

כשהאומללים שבינינו רוצים משהו הם מרגישים שהם מוכרחים או צריכים או חייבים להשיג את זה: "אני חייבת חיבוק ומילה טובה", "אני מוכרח סקס כל לילה", "אני חייב לקנות את המכונית הזאת".

אומללות - אישה אומללה שוכבת במיטה

ואז מה קורה כשאנחנו חייבים להשיג משהו ואנחנו לא יכולים? אנחנו מרגישים שאנחנו לא מסוגלים לחיות בלי זה. ואז איך לא נהיה אומללים אם לא נשיג את זה?

האמת היא שאנחנו לא מוכרחים שום דבר. אנחנו לא מוכרחים להצליח, אנחנו לא מוכרחים להתחתן עם בן זוג מושלם, אנחנו לא מוכרחים למצוא חן בעיני כולם, אנחנו לא מוכרחים לקבל חיבוק ונשיקה, אנחנו לא מוכרחים סקס כל לילה. מי אמר שאנחנו מוכרחים להיות תמיד במקום הראשון? ומי אמר שאנשים אחרים מוכרחים לנהוג כלפינו בהגינות? ואיפה כתוב שאנחנו מוכרחים לנוח כל יום או לישון לפחות שמונה שעות?

איך נוצרת האמונה שאנחנו מוכרחים משהו? התודעה שלנו היא שדה שקולט מחשבות. רוב המחשבות האלה ייעלמו כמו עננים בשמים, אבל כמה מהן יכו שורשים בקרקע הפוריה של התודעה, וישארו שם כאמונות קבועות שאנחנו נראה בהן אמת צרופה. ואם על פי אמונתנו אנחנו מוכרחים להצליח, או אנחנו מוכרחים להרגיש טוב או אנחנו מוכרחים להיות אהובים, זאת הופכת להיות המציאות הפרטית שלנו.

ומה קורה אם המציאות הפרטית שלנו לא נפגשת עם המציאות האמיתית? אז תודעתנו משדרת לנו אותות של עצב ויאוש, ומכאן הדרך לאומללות קצרה. לכן כל כך חשוב לנקות את השדה הפנימי שלנו ממחשבות יוצרות אומללות של "מוכרח" או "צריך" או "חייב". זה יפנה את המרחב הפנימי של תודעתנו למחשבות יוצרות שמחה: "הייתי רוצה להצליח", "אני אשמח לקבל תשובה חיובית על בקשתי", "יהיה נפלא אם אקבל את התפקיד הזה". ומחשבות כאלה מאפשרות לנו לקבל סירוב באכזבה אבל בלי לאבד תקווה להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך אחרת.

החיים של כולנו הם לפעמים שמחה ולפעמים אומללות, עליות ומורדות, יום ככה ויום ככה. אבל במקום להיות אומללים כשאנחנו לא משיגים את מה שרצינו, כדאי שנשאל את עצמנו את השאלות שיכולות להפוך כל אכזבה למנוף:

האם אנחנו יכולים להיות מאושרים גם בדרך אחרת?
האם יש אפשרות להצליח גם במקום אחר?
האם יש בן זוג אחר שמתאים לנו?
האם זה אפשרי להרגיש טוב גם בלי הדבר שכל כך רצינו?

שיחת וידיאו אישית על אומללות

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

ביקורת: הנשק הסודי של האגו

האם אנחנו מרוויחים משהו ממתיחת ביקורת? בטוח שכן, אחרת לא היינו עושים את זה כל כך הרבה. השקרים והאמת על ביקורת בונה, ועל ביקורת מכוונות טובות.

מי אשם בטעויות שלך?

זה נפלא שתמיד יש את מי להאשים: ההורים, בן הזוג, פקקים בכביש. ומה אתנו? אין לנו שום השפעה על מה שקורה לנו? שאלות נוקבות למשתמטים מאחריות אישית.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות